- משלוח חינם מעל 399 ₪
- לייעוץ - 054-6963056
הפחד מנפילה מוביל להפחתת פעילות גופנית, הגורמת בתורה להיחלשות שרירים ופגיעה בשיווי המשקל, מה שמעלה את הסיכון האמיתי לנפילה ומגביר את הפחד. עזרי הליכה כמו הליכונים ומקלות שוברים את המעגל הזה על ידי מתן יציבות פיזית מיידית. יציבות זו מאפשרת תנועה בטוחה, בונה מחדש את תחושת המסוגלות העצמית והביטחון הפסיכולוגי, ומעודדת חזרה הדרגתית לחיים פעילים ועצמאיים.
פחד מנפילה (Basophobia), הוא תופעה פסיכולוגית מורכבת ונפוצה, המשפיעה על כשליש מהמבוגרים מעל גיל 65 החיים בקהילה. פחד זה אינו נובע בהכרח מחוויה של נפילה קשה. לעיתים, די בחוויה של 'כמעט נפילה', צפייה באדם אחר נופל, או אפילו מודעות גוברת לירידה ביכולות הפיזיות כדי שהחשש יתחיל להתפתח ולהשתלט. מרגע שהפחד משתרש, הוא מפעיל מעגל הרסני שיכול להיות קשה מאוד לשבירה ללא התערבות נכונה.
מעגל זה מתחיל בחרדה. המחשבה על הליכה למכולת, ירידה במדרגות או אפילו מעבר בין חדרים בבית מעוררת דאגה. התגובה הטבעית לחרדה היא הימנעות. אדם שפוחד ליפול יתחיל לצמצם את תנועתו באופן מודע או לא מודע. הוא יוותר על טיול בפארק, יבקש מבן משפחה לערוך עבורו קניות, ויבלה יותר ויותר זמן בישיבה.
כאן נכנס לתמונה המרכיב הפיזי. חוסר הפעילות מוביל באופן ישיר ומהיר להידרדרות גופנית. השרירים, במיוחד שרירי הרגליים והליבה האחראים על היציבות, נחלשים (אטרופיה). מערכת שיווי המשקל, שמתרגלת ומשתכללת באמצעות תנועה, הופכת פחות יעילה. זמן התגובה מתארך. באופן אירוני, ההימנעות שנועדה למנוע נפילה, הופכת את האדם לפגיע הרבה יותר לנפילות. הסיכון האובייקטיבי עולה, וכאשר מתרחשת מעידה קטנה, היא מחזקת את הפחד המקורי וסוגרת את המעגל. התוצאה היא לא רק סיכון פיזי, אלא גם פגיעה עמוקה באיכות החיים, המובילה לבידוד חברתי, תחושות דכדוך ואובדן העצמאות היקרה.
התפיסה הרווחת לעיתים כי שימוש במקל הליכה או הליכון הוא הודאה בכישלון או סמל לחולשה, היא תפיסה שגויה מיסודה. במציאות, אביזרים אלו הם כלים פרואקטיביים של העצמה. הם מהווים את ההתערבות היעילה ביותר לשבירת מעגל הפחד, בכך שהם מטפלים בו-זמנית בשורש הבעיה הפיזי והפסיכולוגי.
התרומה המיידית והברורה ביותר של עזר הליכה היא תמיכה פיזית. הליכון, למשל, מרחיב באופן דרמטי את בסיס התמיכה של המשתמש. במקום להישען על שתי רגליים, האדם נתמך כעת על ידי מבנה יציב בעל ארבע נקודות מגע עם הקרקע. תמיכה זו מפחיתה באופן משמעותי את העומס על הרגליים, משפרת את שיווי המשקל ומפצה על חולשת שרירים או סחרחורת. הידיעה הפשוטה שיש במה להיאחז, שיש גורם חיצוני המבטיח יציבות, מפחיתה דרמטית את הסיכוי הממשי למעידה. כך, עזר ההליכה מנטרל את המרכיב הפיזי במעגל הפחד.
כאן טמון המפתח האמיתי לשינוי. תחושת מסוגלות עצמית, מונח שטבע הפסיכולוג אלברט בנדורה, מתייחסת לאמונה של אדם ביכולתו לבצע משימה מסוימת בהצלחה. הפחד מנפילה מוחק את תחושת המסוגלות בכל הנוגע להליכה. השימוש בהליכון מתחיל לבנות אותה מחדש, צעד אחר צעד.
בפעם הראשונה שאדם נעזר בהליכון כדי לקום מהכורסה וללכת למטבח, הוא מקבל משוב חיובי ומיידי. המשימה, שקודם לכן נראתה מאיימת, הושלמה בהצלחה ובבטחה. כל הליכה מוצלחת כזו, קצרה ככל שתהיה, היא 'ניצחון' קטן שמחזק את האמונה ביכולת. החרדה מפנה את מקומה לתחושת שליטה. עזר ההליכה הופך מרשת ביטחון פיזית לרשת ביטחון פסיכולוגית, המאפשרת לאדם להתחיל ולאתגר את עצמו מחדש, ולצאת מאזור הנוחות המצומצם שכפה על עצמו.
החזרת הביטחון היא תהליך הדרגתי. אימוץ עזר הליכה אינו פתרון קסם, אלא תחילתה של דרך חדשה. חשוב לגשת לתהליך בסבלנות ובהבנה, ולהתקדם בקצב אישי. השלבים הראשונים עשויים לכלול תרגול בתוך הבית, במרחב המוכר והבטוח. הליכה מהסלון לחדר השינה, סיבוב במטבח, קימה מהשירותים – כל אלו פעולות יומיומיות שהופכות לאימון מצוין בבניית ביטחון.
לאחר שהביטחון בתוך הבית מתבסס, ניתן להתקדם לשלב הבא: יציאות קצרות ומבוקרות החוצה. הליכה לתיבת הדואר, ישיבה על ספסל מחוץ לבניין, או טיול קצר על המדרכה. כל יציאה מוצלחת מהבית היא צעד משמעותי בהשבת העצמאות. המטרה הסופית היא לא רק ללכת בבטחה, אלא לחזור ולהשתתף בפעילויות משמעותיות שהופסקו בגלל הפחד: ביקור אצל חברים, קניות בסופרמרקט, השתתפות בחוג או אירוע קהילתי. לשם כך, חשוב להתאים את האביזר הנכון לצורך הספציפי, וניתן ללמוד עוד על איזה הליכון מתאים למבוגרים כדי להבטיח התאמה מרבית שתשרת את המטרות הללו.
היתרונות של חזרה לפעילות חורגים הרבה מעבר לחיזוק השרירים. הגוף והנפש קשורים זה בזה בקשר הדוק. כאשר אנו חוזרים לנוע, אנו מאפשרים לעצמנו יותר אינטראקציות חברתיות, יותר גירויים סביבתיים ויותר חוויות חיוביות. כל אלו חיוניים לשמירה על בריאות נפשית וקוגניטיבית תקינה.
היציאה מהבית חושפת אותנו לאנשים, לצבעים ולקולות, ומפעילה את המוח באופן ששהייה ממושכת בבית אינה מאפשרת. חשוב לאמץ גישה הוליסטית לבריאות בגיל המבוגר, המשלבת בין פעילות גופנית בטוחה לבין אתגרים מחשבתיים. לצד החזרת הפעילות הגופנית, חשוב לשמר גם את החדות המחשבתית באמצעות משחקי חשיבה למבוגרים, המעודדים תפקוד קוגניטיבי גבוה ושומרים על המוח פעיל וערני. השילוב בין גוף פעיל למוח פעיל הוא המתכון המנצח לאיכות חיים גבוהה ולשמירה על עצמאות לאורך זמן.
הפחד מנפילה הוא אויב שקט וחזק, אך לא בלתי מנוצח. ההבנה כי מדובר במעגל פסיכולוגי ופיזי שניתן ואף חובה לשבור, היא השלב הראשון והחשוב ביותר. עזרי הליכה אינם סוף הדרך, אלא אמצעי להמשיך אותה. הם מהווים גשר בטוח מעל תהום הפחד, גשר המוביל בחזרה לחיים של תנועה, מעורבות, ביטחון ועצמאות. קבלת ההחלטה להיעזר בכלי הנכון אינה סימן לחולשה, אלא ביטוי של אומץ, של לקיחת אחריות ושל רצון עז להמשיך לחיות חיים מלאים וטובים. זהו הצעד הראשון, והחשוב מכל, בדרך חזרה לעצמכם.
החזרת העצמאות מתחילה בצעד אחד קטן ובטוח. אל תתנו לפחד לנהל אתכם, אלא תנו לכלי הנכון להעניק לכם את הביטחון לנהל את חייכם.
הנכדה שזיהתה צורך של סבתה בעזרים – "הגיל השלישי" הרגע המכונן של הקמתו.
שמי סמדר איתן – מנהלת הגיל השלישי ומרצה בכל הארץ על איכות חיים בגיל הזהב תוך דגש על סיפורי הצלחה ששיפרו ועזרו בתפקודה של סבתי רחל בראונר ז"ל.
