אחת ההמצאות החשובות ביותר היא של מכשיר הדפיברילטור, אשר נועד להציל חיים על ידי ביצוע פעולת החייאה מהירה, במקרים של בעיות לבביות דחופות כגון דום לב, התקפי לב, פרפור חדרים, טכיקרדיה והפרעות קצב חמורות. משום שהסיכוי להתרחשות בעיית לב חמורה עולה עם הגיל, ישנה חשיבות עליונה בהצבת מכשיר שכזה בבתי אבות, שם שוהה אוכלוסייה בסיכון גבוה. למעשה הדבר מחוייב על פי חוק ולהלן פירוט על כך.
מהו דפיברילטור?
דפיברילטור הינו מכשיר שנועד לאפשר לכל אדם לתת שירות מציל חיים, ללא צורך בידע מוקדם. המכשיר עצמו מבצע פעולה של העברת זרם חשמלי חזק לאזור הלב ועוזר לו להתחיל את פעולתו מחדש, בצורה סדירה ונכונה. הפעלת הדפיברילטור הינה פשוטה – כאשר המטופל נמצא במצב שכיבה, יש לחבר שתי מדבקות נושאות אלקטרודות למקומות ספציפיים על גבי החזה. עם ביצוע ההדבקה הדפיברילטור מזהה אם קיימים אי סדרים בפעולת הלב ובהתאם לזאת מחליט האם לשחרר שוק חשמלי או לא.
חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים
בשנת 2008 חוקק לראשונה החוק שנועד להסדיר את חובת הנוכחות של מכשירי החייאה דוגמת דפיברילטורים במקומות ציבוריים. החוק הראשוני התייחס לכל מקום ציבורי שבו יכולים להתכנס באופן פוטנציאלי יותר מ- 500 בני אדם בו זמנית וכמו כן למטוסים שמסיעים יותר מ- 100 נוסעים. לאחר כ- 4 שנים הסתבר כי מקרים רבים של מוות בטרם עת כתוצאה מאירועים לבבים יכלו להימנע במידה ומכשירי ההחייאה הללו היו מותקנים בתור חובה גם במקומות נוספים וביניהם בתי מעצר, בתי מלון, מוסדות להשכלה גבוהה, בריכות שחייה ולענייננו – בתי אבות ומתחמי דיור מוגן.
הצבת מכשירי החייאה בבתי אבות – עיקרי החוק
אם כן, אי הצבה של דפיברילטור בבית אבות מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין, שלצידה אף קנס כספי גבוה. החוק אומר כי במתחמי בית אבות ודיור מוגן צריך להימצא לפחות דפיברילטור אחד אך אינו עומד על סוג הדפיברילטור. ישנם מכשירים אוטומטיים שבהם יש צורך ביד אדם רק לשם הדבקת האלקטרודות על חזהו של המטופל והמכשיר כבר מחליט על ביצוע שחרור הזרם החשמלי בעצמו, או מכשירים חצי אוטומטיים שבהם האדם המתפעל מחליט גם על שחרור הזרם. לא משנה באיזה סוג של דפיברילטור בוחרים, על המכשיר להיות מתוחזק היטב בהתאם להוראות היצרן, להיות מוצב באזור מרכזי וקל לגישה, בגובה של בין 120 ל- 150 ס"מ מהרצפה, עם שילוט מתאים שמסביר על מהות המכשיר ודרכי השימוש בו. במידה והמכשיר מוצב במקום חשוך, יש לדאוג גם לתאורה מתאימה עבורו.
בהתאם למספר המבקרים המקסימלי והחלוקה הפנימית של המקום, כך נקבעת הכמות של מכשירי הדפיברילטור שיש לפזר בבית האבות. במקרים מסוימים ניתן להסתפק במכשיר אחד בכל שתי קומות, או במרחק של 300 מטרים האחד מהשני – כל מקרה לגופו ולכן חשוב לקבל ייעוץ מקצועי על מנת ליישר קו עם לשון החוק ולשפר את הסיכויים לתת מענה מהיר שיציל חיים ברגע האמת.
